שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שב

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעִנְיַן הַמִּנְעָל שֶׁל הַתָּם שֶׁהָיָה בִּשְׁלֹשָׁה קְצָווֹת, (כמסופר בסיפורי מעשיות מעשה ט) מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת חֶסְרוֹן הָאוֹת הָרְבִיעִית שֶׁבְּשֵׁם יקו"ק שֶׁבָּזֶה נִשְׁלֶמֶת הַמַּלְכוּת וְהַשְּׁכִינָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה כַּמָּה מָתוֹק אַף מִנְעָל זֶה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.