שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רסד

עַל הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (תורה כב חלק א ובתורה ה חלק ב), עַל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים 'הַשּׁוֹלְטִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם וְכוֹפִין אֲנָשִׁים תְּחוֹת שִׁעְבּוּדַיְיהוּ, הָיָה אוֹמֵר ראבר"נ זַ"ל בְּצַחוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים יז, כא). שֶׁכְּשֶׁאֵין נִמְצָא הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁרָאוּי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ אֲזַי לְפָחוֹת "חָאטְשֶׁע" שֶׁיַּנִּיחוּ לָאִישׁ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו וְלֹא יָכֹפוּ אוֹתוֹ לְהִתְנַהֵג כִּרְצוֹן הַשּׁוֹלֵט וְהַכּוֹפֶה, אַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁתַּחַת מָרוּתוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.