שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רסג

הָעוֹבְדֵי ה' הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּאַנַ"שׁ הָיוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הֲרֵי שֶׁבְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לֹא נִכְּרוּ כָּל כָּךְ וְלֹא הִתְהַדְּרוּ בַּעֲבוֹדָתָם בִּבְחִינַת אַל תִּתְהַדֵר לִפְנֵי מֶלֶךְ שֶׁהִזְכִּירוֹ רַבֵּנוּ בְּתוֹרָה כ' עַל מַאֲמַר סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא (שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס"ה) עַל הַתֵּבוֹת 'אָרְחָא מַלְיָא דְלֹא אִתְחַזְיָא", שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהִדְגִּישׁוּ וְאָמְרוּ בְּרֶמֶז "לֹא אִתְחַזְיָא" לִבְלִי לְהֵרָאוֹת וּלְהִתְבַּלֵּט כְּלַפֵּי חוּץ בִּבְחִינַת אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ, כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְתֵכֶף עִם סִיּוּם הֶחָג בִּתְפִלַּת מַעֲרִיב שֶׁל מוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּבָר שָׁמְעוּ אוֹתָם שׁוּב הֵיטֵב הֵיטֵב. (וראה עוד חלק ה', סעיפים: רכז-רכח).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.