שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רה

הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁלְּעִנְיַן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱמַר עַל הָעֵסֶק שֶׁבָּהּ (דברים ו) "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" שֶׁיֶּהְגֶּה בַּתּוֹרָה לְלֹא הֶרֶף, כְּמוֹ כֵן נָכוֹן הַדָּבָר גַּם לְעִנְיַן תְּפִלָּה, שֶׁבְּכָל עֵת פָּנוּי יְמַלֵּל בִּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הֵן בְּשָׁכְבּוֹ לְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה וְהֵן בְּקוּמוֹ וּבְכָל עֵת הַמִּזְדַּמֵּן. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל "וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ". (ברכות כא. פסחים נד.).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.