שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רד

אָמְרוּ לְעִנְיַן מִדַּת הַצְּנִיעוּת הַנִּצְרָךְ בְּיוֹתֵר, וְהוּא בְּחוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁעִנְיָן זֶה נִכְלָל בְּשֶׁבַח בִּלְעָם שֶׁשִּׁבַּח אֶת יִשְׂרָאֵל "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן" (במדבר כג), שֶׁשִּׁבַּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹדְעִים מִסּוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל 'בָּדָד - וְהַצְנֵעַ לֶכֶת', וְאֵינָם מִתְרַבְרְבִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם חָלִילָה, "וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב", שֶׁאֵינָם מַחְשִׁיבִים עַצְמָם בְּשׁוּם שֶׁבַח לֵאמֹר וּלְהֵרָאוֹת חָלִילָה "כָּךְ וְכָךְ אֲנִי עוֹשֶׂה".

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.