כַּיָּדוּעַ אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל לְרַבִּי אַהֲרֹן נִיסָן זַ"ל: "אִם תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה לֹא תִּהְיֶה רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם", וְסִפֵּר רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ"ל לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁהוּא הִכִּיר אֶת רַבִּי אַהֲרֹן נִיסָן זֶה שֶׁמִּטִּבְעוֹ הָיָה בַּעַל מָרָה שְׁחוֹרָה, וְעַל כֵּן יָדַע מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל שֶׁעָלָיו הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר בְּיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, וְזֶה הָיָה נִסְיוֹנוֹ, וּבְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל מִדָּה זוֹ יִתְעַלֶּה עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם חָלִילָה.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן מא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.