לְעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל עַל הַכָּתוּב "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם", בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן כ"ז בְּסוֹפוֹ, עַיֵּן שָׁם, הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלֹּא לָשִׁיר אֶת נִגּוּן וְהִמְנוֹן מַלְכוּת רוּסְיָא, וְזֹאת לְטַעַם כִּי הַנִּגּוּנִים הַיְשָׁנִים הִתְיַסְּדוּ בִּימֵי הַצַּאר שֶׁהָיָה אִישׁ מַאֲמִין, אוּלָם כַּיּוֹם שֶׁנִּגּוּנֵיהֶם נִתְיַסְּדוּ נֶגֶד כְּלַל מִדַּת הָאֱמוּנָה, אֵין נָכוֹן לְזַמְּרָם.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תכה
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.