שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תכד

עַל הַמּוּבָא בְּסוֹף תּוֹרָה כ"א בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' לְ'בוּשָׁהּ וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל, אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעַל כֵּן אִם יִזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר בְּחֹדֶשׁ זֶה כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן אָכֵן יִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ חָדָשׁ וְלֹא יַכִּירוּהוּ הַמְקַטְרְגִים בְּיוֹם הַדִּין בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, כִּי סְגֻלַּת חֹדֶשׁ זֶה לְקַבֵּל וּלְהַחֲלִיף מַלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים חֲדָשִׁים אִם יֵטִיב מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּחֹדֶשׁ זֶה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.