כְּשֶׁפָּנָה פַּעַם אֶחָד מֵהָאַבְרֵכִים לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל בִּשְׁאֵלָה 'מַה יִּהְיֶה עִם מָשִׁיחַ', כְּאוֹמֵר מָתַי יָבוֹא כְּבָר הַמָּשִׁיחַ, עָנָה לוֹ בְּצַחוּת: דּוֹאֵג אַתָּה לַמָּשִׁיחַ? לַמָּשִׁיחַ טוֹב, וְאֵין לְךָ מַה לִּדְאֹג עֲבוּרוֹ, אִם לִדְאֹג צְרִיכִים אָנוּ לִדְאֹג מַה יִּהְיֶה עִמָּנוּ, וּמָה אָנוּ עוֹשִׂים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בִּיאָתוֹ עַל יָדֵינוּ אָנוּ.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שצז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.