שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שה

אֶחָד מֵהַמְקֹרָבִים שֶׁבָּא מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַאן. שְׁמוֹ הָיָה אִיתָמָר. הוּא נֶחֱלָה מִשּׁוּם מָה וְשָׁכַב בְּאוּמַאן בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁל הָאָדוֹן פְרֶענְקְל, וְאַחַר כָּךְ שָׁכַב בַּקְּלוֹיז וְנִפְטַר שָׁם. לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ אָמַר בְּנֹעַם פִּיו לְכַמָּה שֶׁבָּאוּ לְבַקְּרוֹ וּלְעָדְדוֹ 'הוֹלֵךְ אֲנִי מֵהָעוֹלָם בְּשִׂמְחָה' "אִיךְ גֶעה פְרֵיילַאךְ" כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה אַבְרֵךְ מְיֻחָד עִם מִדּוֹת נַעֲלוֹת שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. ת.נ.צ.ב.ה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.