שיח שרפי קודש חלק ה – סימן דש

רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהוִויצֶער זַ"ל הָיָה אָדָם מוּרָם מֵעַם, וְסִפְּרוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה מוֹפְתִים גְּלוּיִים שֶׁעָשָׂה. הוּא הֶעֱבִיר פַּעַם סַכִּין שֶׁל מִילָה עַל אֶחָד שֶׁנִּתְאַלֵּם וְחָזַר הַהוּא לְדִבּוּרוֹ (וְכַמּוּבָא סְגֻלָּתוֹ בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת). וְרַבִּים שֶׁלֹּא מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ בָּאִים עִם פִּדְיוֹנוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.

מקור הטקסט: תורת אמת.