שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קצ

רַבִּי ראבר"נ זַ"ל הִגִּיעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל תרע"ד, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ כְּשֶׁרָאָה אֶת הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִקְדִּימוּ לָבוֹא לְפָנָיו בִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, כְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְעוֹד, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם בְּשִׂמְחָה שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְשָׂמַח עִמָּהֶם מְאֹד בַּהֲבִינוֹ שֶׁבַּחוּרִים בְּנֵי תּוֹרָה הֵם וְיוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, וְתֵכֶף נִדְבְּקוּ בּוֹ כָּל הַבַּחוּרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ שֶׁלֹּא נִתַּק כַּמְפֻרְסָם.

מקור הטקסט: תורת אמת.