הָיָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל עִם ראבר"נ בְּבַארְדִיטְשׁוֹב וְרָאָה אֵיךְ שֶׁטּוֹרֵחַ מְאֹד ראבר"נ לִמְצֹא אֵיזֶה מַטְבֵּעַ קְטַנָּה שֶׁנָּפְלָה לוֹ וְחִפְּשָׂהּ מְאֹד. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאֵין הַדָּבָר נוֹתֵן מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, הִשִּׁיל מִיָּדָיו מַטְבֵּעַ דּוֹמֶה וְהֵרִימָהּ וְהֵבִיאָהּ לוֹ וְשָׂמַח עַל זֶה מְאֹד, וְרָאָה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל כַּמָּה חָשׁוּב אֵצֶל הַיְרֵאִים מָמוֹנָם עַד שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם כְּנַפְשָׁם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קפט
מקור הטקסט: תורת אמת.