הִמְשִׁיל פַּעַם ראבר"נ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת ה' בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה כְּעִסָּה שֶׁמְּעַסִּים אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן מְשֻׁמָּן שֶׁאָז אֶפְשָׁר לְעַסּוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב, הַלֶּחֶם הַנֶּאֱפֶה מֵעִסָּה כָּזוֹ טְעִימָה לַחֵיךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמְּעַסִּים אֶת הָעִסָּה בְּמָקוֹם יָבֵשׁ לְלֹא לַחְלוּחִית קָשָׁה לְעַסּוֹתָהּ וַעֲבוֹדָתָהּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְאֵינָהּ נֶאֱפֵית כִּדְבָעֵי.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קפא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.