שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קפ

הִפְקִיד פַּעַם ראבר"נ זַ"ל בִּידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן סְכוּם מָעוֹת שֶׁאֲסָפוֹ לְנַדָּן עֲבוּר בִּתּוֹ, וְהֶחְבִּיאוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מֵהָאֲרֻבָּה שֶׁבַּקְּלוֹיז. אַחַר אֵיזֶה זְמַן כְּשֶׁבִּקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ ראבר"נ בַּחֲזָרָה וְהָלַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְקַחְתּוֹ, רָאָה שֶׁנִּשְׂרַף. בְּלֵית בְּרֵרָה וּבְלֵב כָּבֵד סִפְּרוֹ לראבר"נ זַ"ל. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא רָאָה בְּפָנָיו שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁל צַעַר וְעַגְמַת נֶפֶשׁ וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְחִבְּבוֹ וְקֵרְבוֹ כְּמִקֹּדֶם.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.