שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקטז

רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן הי"ד, הָיָה אוֹמֵר לְאַנַ"שׁ אַחַר שֶׁהִתְחִלּוּ הַפְּרָעוֹת עַל יְדֵי הַבּוֹלְשׁוֹבִיקִים וְכֵן בְּעֵת עֲלִיַּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן, כַּיּוֹם צְרִיכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַתְמִיד לָלֶכֶת וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ בַּחֲצוֹת וּלְהִתְבּוֹדֵד שָׁם, יוֹתֵר מִלָּצֵאת לְהִתְבּוֹדֵד חוּץ לָעִיר, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֻּלַד יוֹם וְשֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יִסָּגֵר הַצִּיּוּן וְלֹא יוּכְלוּ שׁוּב לִשְׁהוֹת בּוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.