שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תה

נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי מַתִּתְיָהוּ הַכֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שְׁאֵלוֹ רַבִּי גֶעצֶע "מַה עוֹשִים"? נַעֲנָה רַבִּי מַתִּתְיָהוּ בִּתְמִימוּתוֹ וְצִדְקוּתוֹ: "עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה". מִיָּד הִתְכַּנֵּף רַבִּי גֶּעצֶע בְּטַלִּיתוֹ הַקָּטָן וְהֵחֵל בּוֹכֶה וּמִתְחָרֵט עַל חַטָּאָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּשֶׁהֵעִיר מַאן דְּהוּ לְרַבִּי מַתִּתְיָהוּ עַל הַתְּשׁוּבָה הַבּוֹטָה שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, נַעֲנָה רַבִּי מַתִּתְיָהוּ בִּרְצִינוּת: וְכִי מַה רָצִיתֶם שֶׁאוֹמַר לוֹ, וְכִי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אַחֵר לַעֲשׂוֹת?.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.