שיח שרפי קודש חלק ד – סימן רצו

לְרַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזְנְשְׁטֵיין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ חֲתָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, כְּמוֹ רַבִּי פִּינְיֶא ב"ר אָשֵׁר ב"ר יִשְׂרָאֵל מִבָּאפָלְיֶע, וְרַבִּי דָּוִד בְּיַאלִסְטוֹצְקֶער, שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנַ"שׁ מִבַּאבְּרִינִיץ, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וַויינְבֶּערְג, שֶׁהָיָה לַמְדָן גָּדוֹל, נֶהֱרַג בְּאוּמַאן בְּבֵיתוֹ, וְכֵן עוֹד שְׁנֵי חֲתָנִים חֲשׁוּבִים.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.