שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רמ

פַּעַם שָׁהוּ הַמַּגִּיד מִטְּרָהָוִויץ וְרַבִּי נָחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל יַחַד בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְרָקְדוּ בְּיַחַד מֶשֶׁךְ כָּל לֵיל שָׁבוּעוֹת, אוּלָם לְבַסּוֹף כְּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי נָחוּם לִרְקוֹד וְרָקַד בִּמְקוֹמוֹ בְּנוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי עִם הַמַּגִּיד. וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת ראבר"נ, אָמַר, שֶׁמֵּחֲמַת הִתְקַרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ הָיָה לוֹ שִׂמְחָה וְכֹחַ לִרְקוֹד כָּל כַּךְ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.