שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רלט

פַּעַם בִּהְיוֹת הָרַב הַצַּדִיק רַבִּי נָחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל תַּלְמִיד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּמֶעדְוְודִיבְקֶע וְהֵם הָיוּ חֲבֵרִים וִידִידִים מְאֹד. הֶרְאָה הַמַּגִּיד בְּאֶצְבָּעוֹ עַל רַבֵּנוּ וְאָמַר לְרַבִּי נָחוּם "זֶהוּ הָרַבִּי שֶׁלִּי" "דָּאס אִיז מַיין רַבִּי" וְאָז כְּשֶׁרָאָה רַבִּי נָחוּם אֶת רַבֵּנוּ שִׁבְּחוֹ מְאֹד לִפְנֵי הַמַּגִּיד, וְהִמְלִיץ עָלָיו בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב וְאָמַר הוּא "יְפֵה עֵינַיִם" הַנֶּאֱמַר בְּדָוִד.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.