עצות ישרות ערך מחשבות

אא.עקר הטהרה מפגם ברית הוא על ידי טהרת המחשבה, כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה, שלא יהרהר אדם ביום שכל אדם, אפלו אם הוא כמו שהוא, צריך לשמר את עצמו מעתה על כל פנים לבל תצא מחשבתו לחוץ כלל, כי צריך לזכר היטב, שהמחשבה - ביד האדם להטותה כרצונו, ואפלו אם כבר הורגלה מחשבתו לצאת לחוץ הרבה, אף על פי כן בידו להטותה בכל פעם לדרך הישר, והוא כמו סוס שיוצא מהדרך, שיכולין לתפסו באפסר בעל כרחו להטותו לדרך הישר, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד בשום אפן, ועל כן אם יחשב מחשבה אחרת לטובה, בהכרח שתדחה מחשבתו החיצונה וכל ההרהורים, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד בשום אפן. וצריכין לזכר ולחזר זאת היטב היטב בכל פעם, כי הרבה נלכדו, רחמנא לצלן, במה שנלכדו, וכל זה - מחמת שנדמה להם כאלו אין מחשבתם בידם, חס ושלום, ובאמת לא כן הוא, כי המחשבה ביד האדם תמיד, על כן צריך לשמר המח כחוט השערה לבל יצא חוץ לגבול ואפלו אם כבר יצא כמו שיצא, בקל יכולין להחזירו על ידי חוט השערה, כי תכף כשיתחיל כחוט השערה לחשב מחשבה אחרת טובה וכשרה, תהיה נדחה המחשבה ראשונה ממילא. (הלכות תפלין, הלכה ו', אות לב):

בב.עקר המחשבות רעות הם בתאות נאוף, רחמנא לצלן, ואפלו שאר מיני מחשבות זרות ורעות, הכל נמשך משם, כי על ידי פגם הברית נשחת ונפגם הדעת, עד שבאים על ידי זה לכל בלבולי וערבובי המחשבות, ומהם באים כל החטאים והפגמים שבעולם רחמנא לצלן. וכשבלבולי המחשבות מתגברים, בפרטי בלבולים והרהורי נאוף בעצמם, רחמנא לצלן, זה בחינת מבול ממש, שרוצים להטיף את האדם ממש ולהאבידו משני עולמות, רחמנא לצלן, כאשר יודעים רב בני אדם כל אחד בנפשו נגעי לבבו ומכאוביו מה שעובר עליו בענין זה, והכל - על ידי פגם המחשבה. ואפלו אנשים כשרים קצת, אשר נצולין ממימי המבול השוטפין כל כך אך אוף על פי כן מתגבר הבעל דבר להתיז קצת ממי המבול גם עליהם, שזה בחינת מה שבארץ ישראל לא היה המבול,כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, אוף על פי כן התיזו לתוכה קצת, ודוד המלך עליו השלום צעק על זה בשב יל כלל ישראל בכמה מקראות בצעקות גדולות בחינת: על זאת יתפלל כל חסיד וגו', רק לשטף מים רבים וגו', וכן:אל תשטפני שבלת מים וגו' וכמוהו רבים, וכמבאר בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שההרהורים ובלבולי המחשבות נקראים מצולות ים, ועל כן צריכין לזהר ביותר לברר המחשבה, שבזה תלוי כל הקדושות וכל המתקת הדינים שבעולם. וכל אחד כפי מה שזוכה לקדש מחשבתו, כמו כן נתגלה בחינת קדושת ארץ ישראל, שהוא בבחינת תקון הברית, שתלוי בקדושת המחשבה. אך אי אפשר לזכות לקדושת המחשבה ולהנצל מכל מיני מימי המבול שבעולם כי אם על ידי דרכי התמימות והפשיטות, שממשיך הצדיק האמת בעולם. (הלכות בית הכנסת, הלכה ה', אות כג כד):

גג.אין לאדם לחשב כלל מיום לחברו, ואפלו משעה לחברתה, כי אפלו בכל רגע נעשים שנויים נפלאים מאד מאד לטוב ולהפך, כמו שכתוב: ותפקדנו לבקרים, לרגעים תבחננו. ואין האדם יודע כלל מה נעשה עמו בכל עת ורגע, כמו שכתוב: רבות מחשבות בלב איש, ועצת השם היא תקום. וכתיב: אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום, וכיוצא פסוקים הרבה כאלה, וכנראה בחוש, כי לפעמים האדם טרוד בדאגותיו ותחבולותיו, ופתאם באים עליו צרות משונות, רחמנא לצלן, מה שלא עלו על דעתו כלל לחשב ולדאג עליהם, ועל כן באמת אמרו רבותינו זכרונם לברכה: לעולם יקדים אדם תפלה לצרה וכן לפעמים להפך, כי מדה טובה מרובה, וחסד השם מלאה הארץ, ועל כן על פי רב מתחדשין על האדם ישועות וחסדים נפלאים פתאם, מה שלא עלו גום כן על דעתם כלל על כן מה יתרון להאדם על רבוי מחשבותיו ותחבולותיו, וצריך רק לתלות עיניו למרום בכל עת, כמו שכתוב: אך לאלקים דומי נפשי כי ממנו תקותי, וכתיב: גל אל השם מעשיך ויכנו מחשבתיך וכתיב: השלך על השם יהבך וכו'. (הלכות מתנה, הלכה ה', אות לב):

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.