רבי ישעיה שלום ממדבדיבקה
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| רבותיו | רבי נחמן מברסלב |
רבי ישעיה שלום ממדבדיבקה היה מתלמידי רבי נחמן מברסלב, בנם היחיד של רבי יודל מדשוב ושל בת רבי לייב.
עם רבי נחמן
בהיותו ילד ביקש מאביו לקחת אותו לרבי נחמן לראש השנה, והאב סירב מחשש לטלטולי הדרך. כשהגיע רבי יודל לרבי נחמן, אמר לו, לפי המסופר, שהוא תמה: האב נוסע אליו ומאמין בו, ובנו רוצה לבוא ואינו נלקח. רבי ישעיה שלום זכה להסתופף בצלו, ורבי נחמן אמר עליו: „הוא הלך לחופתו עם כתונת נקיה”. רבי נתן ב”ר יהודה כינה אותו במכתבו בנתיב צדיק (מכתב קי) „הצדיק ר’ ישעיה שלום”.
בחיבור שכתב הרב מטשרין נשמרו שני סיפורים ששמע מרבי ישעיה שלום מפי אביו, ובהם דברי רבי נחמן על עולם התוהו ועל חובת השבועה לבוא אליו שלוש פעמים בשנה: בראש השנה, בשבועות ובשבת חנוכה.
מדבדיבקה וצפת
אחרי פטירת אביו בשנת תקצ”ח מילא את מקומו כמורה הוראה בקהילת מדבדיבקה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת.
משפחתו
השאיר שלושה בנים: רבי זלמן, שמילא את מקומו ברבנות מדבדיבקה, רבי יחיאל מנדל בעל שיר ידידות, ורבי יונה. חתנו היה רבי נחמן ב”ר שמואל יצחק מטשרין.
מקורות
- שער ברסלב – רבי ישעיה שלום ממדבדיבקה
- נתיב צדיק, מכתב קי