רבי יעקב זאב ברזסקי
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| נפטר | כ' באב תשמ"ה |
| רבותיו | רבי מתתיהו ברזסקי |
רבי יעקב זאב ברזסקי (נפטר כ’ באב תשמ”ה) נולד בוורשה לאביו רבי יצחק גרשון, מחסידי ברסלב בעיר, ועלה כנער לארץ ישראל.
נסיעתו לאומן
בגיל כשלוש עשרה יצא לבדו לאומן להשתטח על ציון רבי נחמן. לפי המסופר נתקל בדרך בשודדים, שהשליכו אותו לבור וירו בו, והוא העמיד פני מת וניצל. הוא הגיע לראש השנה, ושהה באומן כחודשיים. דודו, רבי מתתיהו ברזסקי, אמר לו בסוף החג שיעלה לארץ ישראל, ומסר לו את כתב היחס של המשפחה, „בן אחר בן עד לש”ך”.
עלייה לארץ ישראל
כבר בילדותו שמע בוורשה את רבי אברהם בן רבי נחמן מדבר על קדושת הארץ, והתעוררה בו כמיהה לעלות. לפי המסופר, הוא התגנב לאונייה בנמל ללא כרטיס וללא דרכון. בבואו לארץ נתפס, ברח מהאונייה והתחבא שבועות אחדים בצידון, עד שאחד מרבני הארץ התערב והותר לו להישאר.
בירושלים
התגורר בירושלים בעוני רב, ולן בלילות בבית הכנסת על ספסל, עד שרבי ישראל יצחק רייזמן, לימים חבר בד”ץ העדה החרדית, דאג לו לכר. בארץ התחבר לחסידי ברסלב המעטים בה, ובהם רבי אלתר בן ציון קרוסקופ, רבי ישראל בער אודסר ורבי שמואל הורביץ. לימים היה מבעלי התפילה בימים הנוראים. הוא נפטר בכ’ באב תשמ”ה.
בשיח שרפי קודש
לפי שיח שרפי קודש הגיע לאומן בראש השנה תר”פ, בשנות הפרעות, כשבא לבדו מפולין לפני גיל בר מצווה. בדרך ירו הרוצחים ביהודים שהיו איתו, וחשבו שכולם נהרגו. על כך נאמר: “ובנס נצל וקם ובא לאומן ביום ראש-השנה” (שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן תלז) מכיוון שבא מחוץ לתחום, היה אסור לו ללכת יותר מארבע אמות, ושם נעשה בר מצווה.
בחור בן שלוש עשרה עלה לארץ אחרי שעזב את בית אביו מתוך מסירות נפש, והוא בן יחיד. לפני כן שהה באומן כחודש, אחרי שהבריח את הגבול מפולין. אחר כך שימש עשרות שנים שליח ציבור לפני אנשי שלומנו בראש השנה. הוא סיפר שבילדותו בפולין בא אליהם רבי אברהם בן רבי נחמן וחילק לאנשי שלומנו מעט רימונים שהביא מארץ ישראל. הוא סיפר גם על ל”ג בעומר אחד, שבו ניצוץ מההדלקה שעל גג אהל רבי שמעון בר יוחאי נפל בין אדם שהתבודד בעמק לבין חיה שהתקרבה אליו, והחיה ברחה.
מקורות
- שער ברסלב – תולדות חייו של הרה”ח רבי יעקב זאב ברזסקי
- שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן תלז
- שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן קפה
- שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן קצט
- שיח שרפי קודש, חלק ו, סימן קפג