שיחות הר"ן פרק קיב

אאִיתָא: אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה נִכְתֶּבֶת כְּסֵדֶר הָיוּ יוֹדְעִין כָּל עֹנֶשׁ וְשָׁכָר שֶׁל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

בהִנֵּה, יֵשׁ עֲבֵרָה שֶׁעָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבֵרָה הַהִיא שֶׁיְּהֵא בַּעַל חוֹב תָּמִיד וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה כָּל טַצְדְּקִי דְּאֶפְשָׁר וְהִתְפַּעֲלוּת לֹא יוֹעִיל כְּלָל, וְיִהְיֶה בַּעַל־חוֹב תָּמִיד.

גוְלִפְעָמִים גּוֹרֵם הָעֲבֵרָה שֶׁמַּפִּיל גַּם אֲחֵרִים לִהְיוֹתָם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. וְלָזֶה יֵשׁ עֵת שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם, זֶהוּ מֵחֲמַת הָעֲבֵרָה הַנַּ"ל שֶׁנִּתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם ח"ו.

דוְעֵצָה לָזֶה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זוֹ וּלְהִתְחָרֵט בִּכְלָלִיּוּת עַל עֲבֵרָה זוֹ.

הוְעֵת לָשׁוּב עַל זֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי טוֹב לְהִתְחָרֵט וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

וכִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הוּא בְּחִינַת "בַּעַל חוֹב".

זכִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (קִדּוּשִׁין מט:): "עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָהּ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים".

חשֵׁנָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, עֲבָדִים בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב): "עֶבֶד לוֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה".

טוְלָזֶה כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי הָעֵת לָשׁוּב עַל זֶה וּלְבַטֵּל הָעֹנֶשׁ שֶׁל בַּעַל־חוֹב, בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.