שיחות הר"ן פרק קיא

אאִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ (מִשְׁלֵי יט).

בפֵּרוּשׁ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר וּמְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם.

גוְזֶהוּ: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ". הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עַל־יְדֵי אִוַּלְתּוֹ כָּל עֲבוֹדָתוֹ הִיא רַק בִּבְחִינַת תְּסַלֵּף דַרְכּוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּסַלֵּף וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ אַחַר חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל.

דוְהַטַּעַם כִּי "וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת "עַל ה'" כִּי "מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק".

ה"יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְקֹרָב אֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה "תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ" שֶׁהוּא רַק כְּמִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ כַּנַּ"ל.

וכִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.