הָיוּ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר נֻסַּח הַקַּדִּישׁ שֶׁלִּפְנֵי מוּסָף שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּנִגּוּן שֶׁל שַׁבָּת. וְיֵשׁ שֶׁאֲמָרוּהוּ כְּשֶׁל חֹל, אֲבָל לְאַחַר חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ אָמְרוּ הַקַּדִּישׁ רַק בְּנֻסַּח חֹל.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקיז
מקור הטקסט: תורת אמת.