שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקטז

אהִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּעֵת יָשְׁבָם יַחַד בְּעֵת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת לִלְמֹד תּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, בְּלִמּוּדוֹ בְּדַוְקָא, וְלֹא בְּשִׂיחוֹת מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁסְּבִיב עֶצֶם הַלִּמּוּד הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר, כִּי מֵחֲמַת יוֹשְׁבָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִקְפִּידוּ וְהֶחְמִירוּ מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, בְּדַוְקָא עַל עֶצֶם הַלִּמּוּד כִּפְשׁוּטוֹ.

בהָיָה מַקְפִּיד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל לִבְלִי לֶאֱכֹל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם מַאֲכָל בְּשָׂרִי אֶלָּא הָיָה דּוֹחֶה אוֹתוֹ לָעֶרֶב לְאָכְלוֹ אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית לִכְבוֹד סְעֻדַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.