שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תמ

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל דָּר שְׁנָתַיִם בִּשְׂכִירוּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זַ"ל וְשָׁם בַּעֲלִיַּת בֵּיתוֹ הָיָה מֻנָּח הַרְבֵּה מִכְּתָבָיו וּבוֹ הָיָה גַּם הַעְתָּקַת הַסֵּפֶר 'בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים' וְכֵן כְּתַב יָד אַרְבָּעַת הַחֲלָקִים שֶׁל הַסֵּפֶר כּוֹכְבֵי אוֹר, הַיְנוּ 'אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ"ן', 'אֱמֶת וֶאֱמוּנָה', 'שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה', 'חָכְמָה וּתְבוּנָה', וְעוֹד חֲלָקִים שֶׁלֹּא נִדְפְּסוּ וְאָבְדוּ. וַחֲבָל עַל דְּאַבְדִין.

מקור הטקסט: תורת אמת.