הָיוּ מְרַמְּזִים אַנַ"שׁ בְּהַנֶּאֱמַר בְּתוֹרָה ל"ד בְּפֵרוּשׁ הַתַּרְגּוּם עַל הַכָּתוּב: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה", "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין". שֶׁיֵשׁ לְרַמֵּז בָּזֶה עוֹד שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים וְהַמְבֻגָּרִים בְּגִילָם צְרִיכִים אַף הֵם לְקַבֵּל מֵהָאַבְרֵכִים הַצְּעִירִים, כְּמוֹ שֶׁבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַצְּעִירִים צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מֵהַזְּקֵנִים.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן לח
מקור הטקסט: תורת אמת.