בָּזֶה הַמְבוֹאָר בְּתוֹרָה ל"ד מֵעִנְיָן הַג' נְקוּדוֹת הַיְינוּ נְקוּדַת צַדִּיק וּנְקוּדַת הֶחָבֵר וּנְקוּדָה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אָמְרוּ אַנַ"שׁ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁחִיְּבָנוּ רַבֵּנוּ בְּחוֹבַת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק וּלְהִתְבּוֹדֵד בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵינוּ יוֹם יוֹם, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִים וּמְחֻיָּבִים אָנוּ לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ יוֹם יוֹם, וְהָיוּ הַרְבֵּה מֵאַנַ"שׁ שֶׁהָיָה לָהֶם בָּזֶה סֵדֶר קָבוּעַ מִדֵּי יוֹם לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ דִּבּוּרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן לז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.