שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רמח

רַבִּי משֶׁה הֶענְיֶיעס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הוּא רַבִּי משֶׁה קְרַאסִינְשְׁטֵיין, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, נִקְרָא בְּכִנּוּי שֵׁם זֶה עַל שֵׁם אִמּוֹ, מָרַת הֶעְנְיָא. בְּנוֹ רַבִּי נַחְמָן הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, וְאָבִיו שֶׁל רַבִּי אַיְיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין, חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם צִפּוֹרָה'ס, וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תרצ"ו, לְרַבִּי אַיְיזִיק הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים בְּשֵׁם רַבִּי משֶׁה וְרַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ וְעוֹד בַּת אַחַת.

מקור הטקסט: תורת אמת.