שיחות הר"ן פרק נה

אפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵעִנְיַן טוּב הָעוֹלָם הַבָּא, מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. עָנָה וְאָמַר: מֻכְרָחִין לוֹמַר וְלִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם טוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֲפִלּוּ שֵׁם טוֹב אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר עַל זֶה, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא אֲפִלּוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִטּוֹב.

באַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ יוֹתֵר לִבְנֵי אָדָם כִּי־אִם כְּשֶׁמְּכַנִּין אוֹתוֹ בְּשֵׁם 'טוֹב, אֲבָל בֶּאֱמֶת' וְכוּ' "עַיִן לֹא רָאֲתָה" וְכוּ'.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.