שיחות הר"ן פרק רנו

אשִׁבַּח אֶת אַקְדָּמוּת (פיוט לשבועות) מְאֹד מְאֹד.

בוְאָמַר: שֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים וּרְגִילִים כָּל כָּךְ בְּטוֹב, עַל כֵּן אֵין מַרְגִּישִׁין כָּל כָּךְ אֶת שֶׁבַח מַעֲלַת גְּדֻלַּת הַשֶּׁבַח הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל אַקְדָּמוּת שֶׁאוֹמְרִים בְּשָׁבוּעוֹת. וְאָמַר: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מַעֲלַת הַשִּׁיר שֶׁל אַקְדָּמוּת עִם הַנִּגּוּן שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין הָעוֹלָם לְזַמֵּר אוֹתוֹ בְּנִגּוּן הַיָּדוּעַ, הוּא דָּבָר נִפְלָא וְחִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד.

גוְהִתְחִיל לוֹמַר קְצָת אֵיזֶה תֵּבוֹת מֵאַקְדָּמוּת עִם הַנִּגּוּן.

דוְאָמַר שֶׁאַקְדָּמוּת הוּא שִׁיר שֶׁל חֵשֶׁק (עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶּׂה שֶׁל הַבֶּערְגֶיר שָׁם מְדַבֵּר מִשִּׁיר שֶׁל חֵשֶׁק).

הכָּל זֶה סִפֵּר בְּשָׁבוּעוֹת אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כַּנָּהוּג בְּשָׁבוּעוֹת, וְהָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל הַסְּעֻדָּה שֶׁל מַאַכְלֵי חָלָב. וּכְבָר הִתְפַּלְּלוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת פַּעַם שֵׁנִי, וְזִמֵּר הַחַזָּן אַקְדָּמוּת, וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ מִמַּעֲלַת הַשִּׁיר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְהִפְלִיג בְּמַעֲלָתוֹ מְאֹד.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.