שיחות הר"ן פרק טו

אאָמַר: שֶׁהוּא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת כְּמוֹ בְּהֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת לו): "כָּל אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בָּהֵמָה". הַיְנוּ שֶׁהוּא חָכְמָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה.

בוּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (חֻלִּין ה:): עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים לו): "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'" – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אָסָף (תְּהִלִּים עג): "וַאֲנִי בַּעַר וְלֹא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה).

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.