שיח שרפי קודש חלק ב – סימן רסא

הִתְבַּטֵּא פַּעַם רַבִּי נַפְתָּלִי וְאָמַר: "תָּמִיד אֲנִי יָרֵא לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה, כִּי כְּשֶׁאָבֹא וְאֶכָּנֵס אֶל רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי יֹאמַר לִי: "נַפְתָּלִי, הֲכָךְ חָשַׁבְתָּ" ? - "אִיךְ הָאבּ מוֹרָא צוּ טְרַאכְטִין, וַויל וֶוען אִיךְ וֶועל אַרַיין גֶּען צוּם רֶעבְּן וֶועט מִיר דֶּר רַבִּי פְרֶעגִין נַפְתָּלִי...וָואס הָאסְטוּ גִּיטְרַאכְט". וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהוִויצֶער, שֶׁגָּדַל בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה תָּמִיד מְסַפֵּר עִנְיָן זֶה מִשְּׁמוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.