בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ אֵצֶל חוֹתְנוֹ בְּאוֹסַאטִין, רָאָה שָׁם הַרְבֵּה צַדִּיקִים, כְּמוֹ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי נָחוּם מִטְשֶׁרְנוֹבִּיל וְכוּ', כִּי כָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ מִתְאַכְסְנִים בְּבֵית חוֹתְנוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם, וְכֵן רָאָה רַבֵּנוּ אֶת כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר בְּקַטְנוּתוֹ, שֶׁדָּר בְּמֶעְזְבּוּז בְּבֵית הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וּלְשָׁם הָיוּ בָּאִים כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְכַמּוּבָא בְּהַשִּׂיחוֹת (שיחה"ר סעיף קל"ח).
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן רלט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.