פַּעַם שָׁאַל אֶחָד אֶת רַבֵּנוּ, מַדּוּעַ אֵין סֵפֶר מֵרַבֵּנוּ שֶׁל שִׂיחוֹת וּמַעֲשִׂיוֹת כִּשְׁאָר סִפְרֵי צַדִּיקִים, וּכְסֵפֶר שִׁבְחֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב? עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: "גַּם מִמֶּנִּי עוֹד יִהְיֶה מַה לְּדַבֵּר"... ! "פוּן מִיר וֶועט נָאךְ אוֹיךְ זַיין וָואס צוּ רֶעדְן" ! .
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן רכח
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.