בַּיִת הוּא מָקוֹם הָעֲשִׁירוּת, כִּי שָׁם מוּנָחִים כָּל הַחֲפָצִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ הַחֲדָרִים שֶׁל בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" (מִשְׁלֵי כד, ד), וּכְמוֹ שֶׁהֵבַנְתִּי מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י בְּמַה שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בַּיִת" - בְּסִימָן רסו. (הִלְכוֹת גְּבִיַּת מִלְוֶה א).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן פח
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.