כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבֵּנוּ שֶׁיְּפַרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, לֹא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ (לוֹמַר בּוֹ פֵּירוּשִׁים כִּלְבָבְךָ) אוּלָם אַל תִּפְגַע בִּסְעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ" ! "קֶענְסְט קְנֵייטְשְׁן מַיין סֵפֶר וִוי אֲזוֹי דּוּ וִוילְסְט אָבֶּער זָאלְסְט נִישְׁט טְשֶׁעפֶּען קֵיין סְעִיף קָטָן פוּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ" ! .
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן קלא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.