שיח שרפי קודש חלק ב – סימן פב

פַּעַם נִכְנַס אֶל רַבֵּנוּ זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לוֹ עִיקַר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית הוּא בְּסִיּוּמוֹ, אֵיךְ שֶׁמְסַיְּמִין אוֹתוֹ, לֶאֱכוֹל בְּנַחַת וְלֹּא בְּהַלְעָטָה וְכַדּוֹמֶה, "דֶער עִיקָר אִיז אֲזוֹי וִויא מִי פַארְפַאסְט". וּכְמוֹ שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: 'אַגְרָא דְתַעֲנִיתָא צִדְקָתָא, (בְּרָכוֹת ו: סַנְהֶדְרִין לה. וְעַיֵּן שָׁם בְּרַשִׁ"י).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.