(בשם רבינו) אָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעִנְיָן הַנּוֹהֲגִים לִשְׁתּוֹת תֵּה קוֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִתְפַּלְלוּ הֵיטֵב, "טוֹב יוֹתֵר לִבְחוֹשׁ וּלְבַלְבֵּל אֶת הַתְּפִלָּה וְלֹּא לִבְחוֹשׁ אֶת הַתֵּה לְפָנֶיהָ (כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹחֲשִׁים אֶת הַסֻּכָּר שֶׁבְּמַשְׁקֵה הַתֵּה). "חְלַאפָּטְשֶׁען דֶּעם דַּאוֶוענֶן אוּן נִישְׁט חְלַאפָּטְשֶׁען דִּי טֶעה".
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן נז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.