עִקַּר בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר בְּהַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֵן הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁשָּׁם חֹזֶק הַתַּאֲוָה בְּיוֹתֵר מְאֹד, וְכִדְּמַשְׁמָע מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י שָׁם (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כ"ג), וּכְפִי הַמּוּבָן, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, מֵהַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁסֻּגְיַת "הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף" (ב"מ מד.) יִתְפָּרֵשׁ עַל-פִּי הַמַּאֲמַר הַנַּ"ל. (שָׁם הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים הֲלָכָה א', אוֹת א').
שיח שרפי קודש חלק א – סימן עד
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.