רַבֵּנוּ אָמַר פַּעַם לְעִנְיָן הָרוֹפְאִים וְהָרְפוּאוֹת, "הַחוֹלָאַת נִשְׁאֶרֶת חוֹלָאַת - גַּם אַחֲרֵי הַטִּפּוּל בָּרוֹפֵא וְהָרְפוּאוֹת - וְהֵם רַק מְרַפְּאִים כְּמוֹ "לַאטֶע". דְּהַיְינוּ: כְּמוֹ טְלַאי, שֶׁתּוֹפְרִים חֲתִיכַת בֶּגֶד עַל הַחוֹר שֶׁנַּעֲשָֹה בַּבֶּגֶד, "דָּאס חוֹלָאַת בְּלַיְיבְּט חוֹלָאַת נָאר מִ'לֵייגְט אַלַּאטֶע".
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן ט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.