מַה שֶּׁמֻּזְכָּר בְּמִכְתְּבֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זַצַ"ל אוֹדוֹת נְחִיצוּת הַהִתְחַזְּקוּת וּבִלְעָדֶיהָ הַסַּכָּנָה גְּדוֹלָה וְהָרְאָיָה מֵהָרַב מִבַּלְפוּר וְכוּ', זֶה הָרַב הָיָה גָּאוֹן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וְהָיָה בֶּאֱמֶת צַדִּיק, אוּלָם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הִתְחַזְּקוּת כָּרָאוּי בְּעֵת נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ גָּרַם לוֹ הַדָּבָר שֶׁנָּפַל לְגַמְרֵי מִיַּהֲדוּתוֹ. (שם עמ' רי"א).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן תשכב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.