שיח שרפי קודש חלק א – ה-קעו

הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס נֶכְדּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל הָיָה פַּעַם בְּאֵיזֶה בְּרִית מִילָה וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת, וְאָז עָמַד שָׁם אֶחָד וְדִבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו. תֵּכֶף נֶעֱמַד וְהִכְרִיז עָלָיו בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל שֶׁהוּא בְּנִדּוּי וְחֵרֶם, וְאִלְּצוֹ לָלֶכֶת וּלְקַבֵּל נְזִיפָה כְּדִין הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. (וע"ע לעיל בח"א, סעיף תרע"ה).]

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.