כְּשֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַתּוֹרָה "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְכוּ'" הַדִּינִין הֵם בְּחִינַת רָצִין וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁהָרָצִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם הֵם הֵם הָרוֹפְאִים, שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַדִּין הַבָּא מִלְּמַעְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ מֻרְגָּל בְּפִי הָעוֹלָם לוֹמַר, צְרִיכִים לָרוּץ אַחַר הָרוֹפֵא, "מֶען דַּארְף לוֹיפְן נָאךְ אַ דָאקְטֶער" וְכוּ'. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סכ"ב).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן תרנה
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.