שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקצה

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁבָּכָה פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ וְהִתְאוֹנֵן מְאֹד עַל הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עָנוּ וְאָמְרוּ אֵלָיו: "אַייךְ פֶעהְלְט דֶּער רַבִּי? אוּנְז פֶעהְלְט דֶּער רַבִּי, וֶוען דֶער רַבִּי זָאל לֶעבְּן וָואלְטְן מִיר גִּיוָוארְן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים" ! (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.