שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקעד

אפַּעַם, כְּשֶׁנִּכְנַס מוֹהַרְנַ"תְּ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְחַדְרוֹ, עָנָה רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אוּנְזֶערֶע צָרוֹת אוּנְזֶערֶע יִסּוּרִים טֶעמֶין גְּרוֹיסֶע פֶּערְל אוּן שָׂרְהקֶען קְלֵיינֶע פֶּערְל", שֶׁלְּבִתּוֹ שֶׁל מְפֻרְסָם אֶחָד קָנָה לָהּ מַתָּנָה חוֹתְנָהּ, רַבִּי לֵיבּ מְדוֹבְּרָאוְנֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, פְּנִינִים גְּדוֹלִים, וּלְבִתּוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה גַּם-כֵּן כַּלָּתוֹ, קָנָה מַתָּנָה רַק פְּנִינִים קְטַנִּים. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ח').

בהמשך סיפורים נפלאים

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.