שָׁמַעְתִּי מֵאַנַ"שׁ, אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר עַל כָּל דָּבָר תּוֹרָה, חוּץ מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים: א. עַל שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּינוֹק עוֹשֶׂה, הוּא חָכְמָה, ב. מַה שֶּׁיְּשֵׁנִים מַנִּיחִים הַיָּד תַּחַת הַלֶּחִי. וְהַשְּׁלִישִׁי אֵינִי זוֹכֵר, וְכִמְדֻמֶּה, מַה שֶּׁנּוֹתְנִים שָׁלוֹם בַּיָּד. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ט).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקסט-א
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.