כְּשֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל הַתּוֹרָה "חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם" (בליקוטי-מוהר"ן ח"א, סימן כב), וּמֵחֲמַת שֶׁנֶּאֶמְרָה פִּתְאֹם, בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל בַּחֶדֶר הַקָּטָן, עַל כֵּן לא הָיָה שׁוּם אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, אַחַר כַּךְ נַעֲשָֹה רַעַשׁ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל תּוֹרָה, וּבָאוּ אֲנָשִׁים מִן הַשּׁוּק וְנַעֲשָֹה דּוֹחַק גָּדוֹל, וְאָז אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ "עִם הַגּוּף אֵינִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשָֹה, אֲבָל הָרֹאשׁ שָׁמַרְתִּי שֶׁיִּהְיֶה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל". (שם).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקל
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.